החלטה
הענין המונח בפני, הינו בקשת הנתבעת למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר".
עניינה של תובענה זאת, תובענה מטעם התובע, רו"ח במקצועו, לתשלום שכרו בגין הכנת דוחות כספיים אשר הוכנו, לטענתו, לבקשתם של הנתבעים, ובגין הכנתם של אותם דוחות, טוען התובע כי הינו זכאי לשכר בסך 5,800 ₪, וכן לתשלום סך של 500 ₪ בגין הוצאותיו.
במענה לכתב התביעה, הוגשה בקשה למחיקת כותרת, שכן לטענת הנתבעת, אין התביעה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן לא הובאה ראשית ראייה לגבי החבות בתשלום.
משיב התובע, וטוען כי לדעתו, על פי הדין והפסיקה, די בדוחות אשר הוכנו, כדי להצדיק הגשתה של התובענה בסדר דין מקוצר, ואין צורך במסמך העשוי בידה של הנתבעת דווקא, ולפיכך, לדעתו, סבור התובע כי התובענה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר.
לאחר בחינת המסמכים אשר צורפו לכתבי הטענות, אני סבור כי התובע שוגה שגיאה בולטת. זאתץ בעיקר, כאשר לא צורף ולו מסמך אחד, החתום או עשוי בידי הנתבעת, או מסמך כלשהו אחר, אשר מעיד על הסכמה כלשהיא שהיא הבסיס לתובענה בסדר דין מקוצר.
ראה לענין זה, א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 396: "כשנדרש קיומה של ],ראיה בכתב", הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע העשוי על ידיו או בחתימתו. אם המסמך נעשה בידי התובע עצמו, אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה".
ראה אף ע"א 508/85 ברק ושות' בע"מ נ' מידות סוכנויות בע"מ, פ"ד מב (1) 393.
תובענה בסדר דין מקוצר, מהווה דרך חריגה לבירור תובענה, וזאת כאשר מהמסמכים אשר מצורפים לכתב התביעה, ועליהם נסמכת התביעה, ניתן להסיק באופן כמעט מובהק, כי מדובר בחבות אשר הינה כמעט בלתי ניתנת לערעור.
במקרה זה, מדובר בשירות אשר ניתן, כאשר לא הובאה כל ראיה שהיא, להסכמה לגבי גובה שכר הטרחה אשר לכאורה מגיע לתובע, אם מגיע. ככל שדורש התובע שכר ראוי, ולא שכר מוסכם (ושכר מוסכם – לא הוכח ולו במקצת), הרי שאין התובענה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן ההכרעה בה דורשת יותר מאשר חישוב אריתמטי פשוט, אלא בחינת השכר הראוי בגין פעולה אשר אף את היקפה ישנו צורך להעריך.
אמנם, לעיתים ניתן לקבל כתובענה בסדר דין מקוצר, הליך אשר אין בו הוכחה מטעמה של הנתבעת, ואולם זאת ניתן לעשות ף כאשר ישנה ראשית ראיה ממנה ניתן להסיק אודות ההסכם ואודות התמורה בגין אותו הסכם.
הואיל והנתבעים לא השיבו לכל פניה שהיא, ולמעשה אין ולו מסמך אחד עשוי בידם, ולו מסמך אשר ניתן היה להסיק ממנו הסכמה בדבר, או הודאה בדבר, ומאחר כאמור, השכר הראוי בהקשר זה הינו נתון להערכה שאינו תחשיב פשוט, אני סבור כי אין התובענה כישרה להתברר בסדר דין מקוצר.
לפיכך אני מורה כמפורט להלן:
1. התובענה תועבר לפסים של תובענה בסדר דין מהיר.
2. התובע יגיש תצהיר ערוך מטעמו, כנדרש, לאור היות התובענה, תובענה בסדר דין מהיר.
3. כתב הגנה, לרבות תצהירים, יוגשו בתוך 45 ימים מקבלת תצהיר התובע.
4. התובע יישא בהוצאות בקשה זאת, בסך 1,200 ₪.
ניתנה היום, י' שבט תשע"ב, 03 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.